המחקר כלל 530 חולים, כאשר 7% מאלה שזוהו כסובלים מ-ABPA ללא אסתמה. זוהי החקירה הידועה ביותר של המחלה עד כה. עם זאת, מכיוון שהמחקר נערך בדיעבד במרכז מומחים, ו-ABPA ללא אסטמה הוא מצב שקשה לאבחן, המספר האמיתי של הנפגעים אינו ידוע.
נמצאו קווי דמיון מסוימים בין שני סוגי המחלה. היו שיעורים דומים של שיעול דם (המופטיזציה) ושיעול פקקי ריר. ברונכיאקטזיס, מצב שבו דרכי הנשימה מורחבות ומודלקות, נמצאה לעתים קרובות יותר אצל אלו ללא אסתמה (97.3% לעומת 83.2%). עם זאת, המידה שבה הריאה הושפעה מסימפונות הייתה דומה בשתי הקבוצות.
בדיקות תפקודי ריאות (ספירומטריה) היו טובים יותר באופן מובהק באלה ללא אסטמה: ספירומטריה תקינה נמצאה ב-53.1% מאלו ללא אסטמה, בהשוואה ל-27.7% מאלה עם אסטמה. יתר על כן, חולי ABPA ללא אסטמה היו בסבירות נמוכה יותר לחוות החמרה ב-ABPA.
לסיכום, מחקר זה מצא שאלו שחווים ABPA ללא אסתמה צפויים להיות בעלי תפקוד ריאות טוב יותר ופחות החמרות מאלה עם ABPA ואסטמה. עם זאת, תסמינים קליניים, כגון פאגי ריר והמופטיזיס התרחשו בשיעורים דומים, וברונכיאקטזיס הייתה שכיחה יותר בחולי ABPA ללא אסתמה. זה היה המחקר הגדול ביותר עד כה על תת-קבוצה זו של ABPA; עם זאת, נדרש מחקר נוסף כדי להבין את המצב טוב יותר.