Aspergillus, כמו עובשים רבים אחרים, יכולים לייצר כימיקלים רעילים מאוד הידועים בשם mycotoxins. חלקם שימושיים ומוכרים, למשל אלכוהול ופנצילין. אחרים זוכים להכרה למטרות פחות שימושיות שכן הם מזהמים מזון ומזון לבעלי חיים, מה שהופך אותם לבלתי שמישים או לא כלכליים, ומכריחים את ערכו של יבול כלפי מטה. זה כואב במיוחד במדינות מתפתחות כאשר האוכל הוא קצר. נכון לומר שיש כמות לא מבוטלת של מחקר זמין על השפעת המיקוטוקסינים על התפוקה של בעלי חיים חקלאיים, אבל מעט מאוד על השפעת המיקוטוקסינים על בני אדם.
מה אנחנו יודעים על ההשפעות הבריאותיות האפשריות של מיקוטוקסינים בשאיפה המיוצרים על ידי פטריות הגדלות בבניינים לחים? זה היה מקור לוויכוח גדול במהלך 20 השנים האחרונות ויותר מאינטרס אחד נתן את דעתו. הדיון הופך טכני מאוד, אז בכמה נקודות פשוטות:
- רעלנים נמצאים בצורה מוטסת לפחות בחלק מבניינים לחים או בניינים עם מיזוג אוויר מתוחזק גרוע
- כמות הרעלים הנבלעים בנשימה תהיה בדרך כלל נמוכה מכדי לגרום להשפעה רעילה חריפה (מיידית) על הבריאות, אם כי נתונים אלה מבוססים על רעילות בבעלי חיים שאינם בני אדם. אנשים מסוימים עשויים להיות רגישים יותר מאחרים.
- אנחנו לא מבינים לגמרי את כל המקורות הפוטנציאליים של מיקוטוקסינים
- חשיפה חוזרת למינונים נמוכים של מיקוטוקסינים הוכחה כמשפיעה על הבריאות בבעלי חיים
- מיקוטוקסינים שונים יכולים לעבוד יחד כדי לגרום לבעיות בריאותיות בבעלי חיים, כאלה שלשניהם אין השפעה בפני עצמה, אבל ביחד הם יכולים. מיקוטוקסינים או סוגים אחרים של רעלים/חומרים מגרים עשויים להיות נוכחים בשילוב בבניינים לחים - זהו סיכון שמידתו עדיין לא מובן היטב.
בסך הכל, יש יותר מ ראיות מספקות זה מראה מבנים לחים מהווים סיכון לבריאותנו.
אנחנו גם יודעים שמזונות שהפכו עובשים בזמן האחסון עלולים גם לגרום נזק לבריאותנו, עד כדי כך שמחוזות רבים מסך מזונות פגיעים (למשל אגוזים, דגנים, תבלינים, פירות יבשים, תפוחים ופולי קפה) עבור מיקוטוקסינים הן אם הם מיוצרים בארץ והן כפי שהם מיובאים. רק רמות בטוחות של מיקוטוקסין מותרות לפני המכירה.
האם מיקוטוקסינים הנשאפים בבניין לח תורמים לבעיות בריאותיות שנויה במחלוקת. אנחנו לא יודעים מספיק כדי לומר שאין להם השפעה גדולה על הבריאות. אנחנו כן יודעים שבתנאי מגורים שיקדמו את ייצורם (כלומר מבנים לחים), יש קשרים ברורים של תנאי מחיה לחים עם בעיות בריאות, ושכאשר הבתים מנקים ומאווררים היטב בעיות בריאות אלו משתפרות. עם זאת ישנם גורמים רבים אשר עשויים לגרום לכך בבית לח, כתוצאה מכך, איננו יכולים להסיק כי רעלנים מיקוטוקסינים גורמים למחלות אלו.
תסמינים בריאותיים העולים בקנה אחד עם חשיפה לנבגי פטריות ואבק אלרגני אחר יהיו לרוב קשורים לאלרגיה (שיעול/עיטוש, לאחר טפטוף באף, צפצופים/חוסר נשימה, עיניים/אף מגרדים, כאבי בטן/בחילות, נפיחות, פריחה בעור, חזה לחץ/סגירת גרון, תחושת עילפון, חרדה/דיכאון, אקזמה, סינוסיטיס ועוד...).
אלה כמובן יהיו גרועים יותר עבור אנשים מסוימים שיש להם למשל אסתמה, אלרגיות/רגישויות קיימות, אנשים המטופלים בכמה סוגי סרטן/השתלות/דיכוי חיסון כבדים, תינוקות וקשישים.
התסמינים הקשורים לאנשים שהורעלו מאכילת מזון המכיל מיקוטוקסינים כוללים הקאות, בחילות, כאבי בטן ואי נוחות. תסמינים אלו יכולים להיות ברורים ביותר לאחר חשיפה גדולה (חריפה) אחת. אם החשיפה היא ברמה נמוכה יותר אך נמשכת לפרק זמן ממושך (כלומר כרונית) אזי יכול להיות סיכון מוגבר לסרטן ולמחלות קשות אחרות. ראוי לומר שחשיפה לאכילת מזון מזוהם מביאה בדרך כלל למינון נבלע גבוה פי מאה ממה שאנו עלולים לשאוף בבית לח, אפילו בחשיפה כרונית.
אומרים כי תסמינים של שאיפת מיקוטוקסין בבית לח הם גודש בסינוסים, שיעול/צפצופים/חוסר נשימה, כאב גרון וככל שהחשיפה נמשכת מדווחים: כאבי ראש, עייפות, כאב כללי, דיכאון, מוח מעורפל, פריחות, עלייה במשקל, בטן כואבת.
קל לראות שיש חפיפות גדולות בסימפטומים המאפיינים אלרגיות ובאלה של שאיפה או אכילת מיקוטוקסין בבית לח. הוסף תסמיני חרדה חמורים (בטן לא נוחה, סחרחורת, סיכות ומחטים, כאבי ראש, כאבים אחרים, דופק לא סדיר, הזעה, כאבי שיניים, בחילות, קשיי שינה, התקפי פאניקה https://www.mind.org.uk/information -תמיכה/סוגי-בעיות-בריאות הנפש/חרדה-והתקפי-פאניקה/תסמינים/) והדברים אכן מבלבלים מאוד.
ברור שכדי לטפל במחלה בצורה יעילה חשוב שהאבחנה תהיה מדויקת, וגם ראינו שברור שתופעות דומות יכולות לנבוע מבעיות בריאותיות שונות מאוד. כדי להגיע לאבחנה הנכונה עבורך, עדיף לעבוד עם הרופאים שלך מכיוון שהם יצטרכו לשלול באופן שיטתי שורה של אבחנות אפשריות לפני שהם מגיעים לאבחון הנכון - זה לא רק מקרה של מציאת קבוצת תסמינים & נסיבות בקהילת אינטרנט שנשמעות כמו שלך.