מאב אנטי-אפומיגטוס מזהה א. פומיגאטוס מקפים
קבוצת מחקר גרמנית באוניברסיטת וירצבורג, בראשות יורגן לופלר ומייקל הואצק, אימצה גישה שונה לחלוטין לטיפול באספרגילוזיס, במקום לפתח תרופות אנטי פטרייתיות, היא בחרה 'לאמן' את המערכת החיסונית של חולים עם דחיקה חיסונית לזהות ולתקוף את זיהום טוב יותר בתקווה שזה ישפר את התמותה.
טכנולוגיה זו הועתקה מחקר הסרטן, שבו אנו יודעים שחלק מסוגי הסרטן בורחים מהתקף ממערכת החיסון של המארח וזה מאפשר לסרטן לצמוח. חוקרים הם בהצלחה 'אימון מחדש' של המערכת החיסונית של המארח לתקוף את התאים הסרטניים בצורה יעילה יותר.
הקבוצה לקחה תאים ממערכת החיסון של עכבר (תאי T) שבדרך כלל תוקפים חיידקים מדביקים על מנת לחסל זיהומים ולהגביר את יכולתם למצוא אספרגילוס פומיגאטוס, שהוא הפתוגן העיקרי הגורם לאספרגילוזיס. תאים אלה ניתנו לאחר מכן לעכברים שנדבקו בהם Aspergillus מערכת מודל עכברים שנועדה לדמות אספרגילוזיס פולשני חריף בחולים אנושיים.
התוצאה הייתה שמתוך אותם עכברים שהיו להם אספרגילוזיס ריאתי פולשני ולא היה להם טיפול, 33% נותרו בחיים ואילו עבור אותם עכברים שטופלו בתאי T המאיץ (CAR-T) 80% שרדו.
תוצאה זו מראה הבטחה רבה לטיפול באספרגילוזיס. יש לחזור על תוצאות ניסוי אלו במארח אנושי, אך ברור שגישה זו יכולה להוות בסיס לדרך חדשה לחלוטין לטיפול באספרגילוזיס, כולל הצורות הכרוניות של אספרגילוזיס כגון אספרגילוזיס ריאתי כרוני (CPA) ואולי אפילו ברונכו-ריאה אלרגית. אספרגילוזיס (ABPA).